מה חדש
שבועיים לפני ערב "יניקת שירה", בו נערכה הופעה של משוררים ומוזיקאים, הקלטנו את המשתתפים באולפן ההקלטות של הוסטל איילון. את התוצאה אפשר לשמוע כאן: /http://www.myspace.com/shiraivrit קרא עוד
שמשון קורא
אז שמשון החליט, ושמשון זה אני, אז אם הוא החליט - מה אני אגיד, ללכת לראות איפה המשוררים ממלאים טוטו, כי הטוטו מקדם את הספורט בישראל. בקיצור, חיפשתי בית-קפה עם שם כמו "מפגש פלה", "המקום של בניון", "אצל בנאדו", ובסוף מצאתי מקום כזה, "הנסיך הקטן". קרא עוד
בגיליון החדש של "דקה", השישי במספר, שירים ומסות המחפשים את המקום. המקום
המוכר ההופך לרגע לזר, המקום המרוחק, אפילו מדומיין, שרק בו לפעמים יימצא הבית,
המקום האסור בכניסה ומעבריו החשאים, המקום בתוך ומחוץ לחיים ביחד. במקום בו
ההיסטוריה שותקת, בו הממשלה מגרשת, בו מקימים חומה ונשבעים לשפה אחת –
השירה שבה ומבקשת ליצור בקיעים, לדבר בריבוי קולות, מקום למנוחה, דיבור שיש בו
שקט.
לגיליון מצורפת אסופת שירי הפגנות של "גרילה תרבות".
כותבים:
אסף אבוטבול | אלן גינסברג, תרגם: עודד פלד | רועי דוידוביץ | רוני
הירש | בעז יניב | ינאי ישראלי | מינה לוי, תרגם: גיורא לשם | אילנה
סובל | רמי סערי | שירה סתיו | ערן צלגוב | יונתן קונדה | מתי שמואלוף
גדי אלגזי | "לכבוד ראש ממשלת ישראל...": בשולי מכתב נכבדי
כפר קאסם לדוד בן-גוריון מ-0 בינואר 7550 ותשובתו של בן-גוריון
מיכל בן-נפתלי | צייר החיים הפוסט מודרניים – בעקבות טקסט
אוטוביוגרפי של ז'ק דרידה, המופיע כאן בתרגום ראשון
אסף עברון | "חבורה מופשטת", אוצרת: רותם רוף, מוזיאון חיפה
לאמנות
גרילה תרבות – שירי ההפגנות
עורכים: נוית בראל | מתי שמואלוף | רוני הירש
איור: Klone yourself
שירה: גליה אבן-חן | רועי צ'יקי ארד | קרלה בדיליו קורנאדו | נוית
בראל | אלמוג בהר | אור דהאן | רוני הירש | מואיז בן הראש | ענת זכריה | ינאי
ישראלי | צאלה כץ ז"ל | טלי לטוביצקי | עמית מאוטנר | יואן מקקול, גרסה
עברית: יובל בן עמי | טל ניצן | רוני סומק | אסנת סקובלינסקי | יעל פרידמן | רון
קורדונסקי | אהרון שבתאי | יודית שחר | מעין שטרנפלד | מתי שמואלוף
מתוך הגליון:
נעטֹף אֶ ת הַ םלְ חָ מָ ה בְ בַ ד מֶ שי.
ַ ֲַרְך וְ קָ ריר.
שֶ היא תצְ טַ מ ֵרר קצָ ת
בְ ז ְרמֵ י הנָָאה מעֺדנים מאוֹד
ְתְ ג ְַרגֵר כְ חָ תול וְ תצְ נַח נְ רושַ ת אֵ יבָ רים עַ ל הםחָ ה הַ מוֹחָ ה.
נעטֹף אוֹתָ ה בְ דיְקָ נות.ַ
ֹלא נתֵ ן לַןֶ ַרח לָצֵ את מגְ בולות אי-אַ שמָ תֵ נו.
ְכְ שֶ מְסַ טֵם,
נפְ תֹ ר אֶ ת הַ ןוֹדוק ֹו בָ עתוֹן הַ טוֹמי
וְ נַמיחַ אוֹת ֹו עַ ל הַ בְ ליטָ ה הַ מאנֶקֶ ת תַ חַ ת הַ בַ ד.
ֶ ֱ
בד משי, רועי דוידוביץ
הָ ְרגועים הַ מגלָחים, צְ עיפֵ י הַ לינְ סְ טיק הַ חוְ רים
ְ ֺֹשֶ לכֶן, הָ עֲקֵ בים הַ דעים,ַָ
כַםָ ה יָפים הַ םַ בָ טים הַ בוֹהים, ַרגְ לַים שלובוֹת לְ בַ דן לְ יַד שֺ לְ חָ ן וְ ריסיםְָ
אֲרֺ כים,
כַםָ ה יָפָ ה ַאהֲבָ תְ כֶן הַ ןַ בְ לָנית יְשובוֹת יַחַ ד מדפְ ְדפוֹת בְ עתונֵי אָ םָ נות -ֹ
כַםָ ה יָפָ ה כְ ניסַ תְ כֶן מבַ עַ ד לְ ויל ֹון הַ עטיפָ ה שֶ ל הַ דלֶת, מצַ חקקוֹת
אֶ ל הַ חֶ דר הַ סָ פוף,ֶ
מחַ כוֹת עם מגְ בַ עַ ת בַ טָד, מוֹדדוֹת נָ נים בָ עֵ ינַים, מסְ תוֹבְ בוֹת וְ יוֹצְ אוֹתְְ
לְ שָ עָ ה,
מתוך: קפה בורשה, אלן גינסברג, תרגום: עודד פלד
אֵ יזֶה מָ קוֹם יָפֶ ה
צָ ריְך לָבוֹא לְ פֹ ה נַ עַ ם
צָ ריְך שֶ מָבוֹא לְ פֹ ה
אֵ י נַ עַ ם
אֵ יזֶה מָ קוֹם יָפֶ ה
צָ ריְך לְ תָ אֵ ר אוֹתו בְ דטוק
ֹ
עַ נְפֵ י הָ אֵ יקָ לינְ טוס נוֹגְ עים בַ םַ ים
נֹ ה יֵש צֵ ל וְ שָ ם הַ שֶ מֶ ש
עגולים עגולים
צָ ריְך לָבוֹא לְ פֹ ה נַ עַ ם
תפְ שֹט אֶ ת הַ גופטָה שֶ לְ ָך
וְ תקנֹ ץ לַםַ ים
ְ
הַ כוֹבַ ע ישָ אֵ ר זָרוק עַ ל הָ עֵ שֶ ב
אַ תָ ה תשחֶ ה
ְ
נַ ְרנַ ר
מתוך: משירי כנרת, שירה סתיו
"אנו בטוחים בהחלט כי לא היה למדינת ישראל ולא לצ.ה.ל ולא
לשום משרד ממשלתי כל קשר עם מה שאירע בליל ה-29.10.56.
ביחוד הצהרתך ההיסטורית בכנסת, האירה את דרכנו והגדילה
תקוותינו והביאתנו להעריך הערכה מלאה את העמדה שנקטת
בהזמנות זו. מה שעשו הממשלה וכוחות הביטחון, כולל המשטרה
והממשל הצבאי, היה לנו הוכחה חותכת כי אין הפליה במדינה
זו."
"דבר הטבח נשמר בסוד. נסיונות להזכיר אותו בכנסת הוסו בצעקות; דבריה של חברת הכנסת
אסתר וילנסקה מהמפלגה הקומוניסטית נמחקו מהפרוטוקול. ידיעות בעיתונות צונזרו. עדויות
שאספו לטיף דורי, איש מפ"ם, ותופיק טובי, איש מק"י, הסתננו החוצה. דוד בן־גוריון השמיע בכנסת
הודעה פומבית קצרה ב־00 בדצמבר 6550. לא התקיים דיון. הכנסת לא דנה בטבח מעולם."
מתוך: "לכבוד ראש ממשלת ישראל: בשולי מכתב נכבבדי כפר קאסם לדוד בן-גוריון ותשובתו של דוד בן-
גוריון", גדי אלגזי
עַ כְ שָ ו
זוֹרק דיסְ קוס מבָ לָטָ הֵ
קַ ח אֶ ת י ְָדָך לְ ָאחוֹר
כוֵןַ
צְ בֹר תְ נופָ ה
וְ שַ ח ֵרר אוֹתָ הְ
כְ עֵ ץ זַית מעֺעָ רְ
שֶ דחנוֹר השניל ֹוְ
ָאכַל מזֵיתָ יו וְ י ַָרק אֶ ת גַלְ עינָיו
זֶהו
הַ מַח לכַדורים לְ פַ לֵחַ
ַ
מתוך: אוריינטליזם, אסף אבוטבול
ָואֶ חזֶה לְ ֶרגַע מֺ כָרֱ
בְ עוֹד התְ מוֹטטות שֶ ל הַ ְרמוֹןְ
ָואֶ חֹלם בְ קיא, עַ ל ַארמוֹן שֶ לְֱ
צוָֹאה שֶ ַטחֲזיק מַ עֲמָ ד בָ ריק.
מתוך: הגעתי לקצה הממלכה, מתי שמואלוף
בגיליון החדש של "דקה", השישי במספר, שירים ומסות המחפשים את המקום. המקום
המוכר ההופך לרגע לזר, המקום המרוחק, אפילו מדומיין, שרק בו לפעמים יימצא הבית,
המקום האסור בכניסה ומעבריו החשאים, המקום בתוך ומחוץ לחיים ביחד. במקום בו
ההיסטוריה שותקת, בו הממשלה מגרשת, בו מקימים חומה ונשבעים לשפה אחת –
השירה שבה ומבקשת ליצור בקיעים, לדבר בריבוי קולות, מקום למנוחה, דיבור שיש בו
שקט.
לגיליון מצורפת אסופת שירי הפגנות של "גרילה תרבות".
כותבים:
אסף אבוטבול | אלן גינסברג, תרגם: עודד פלד | רועי דוידוביץ | רוני
הירש | בעז יניב | ינאי ישראלי | מינה לוי, תרגם: גיורא לשם | אילנה
סובל | רמי סערי | שירה סתיו | ערן צלגוב | יונתן קונדה | מתי שמואלוף
גדי אלגזי | "לכבוד ראש ממשלת ישראל...": בשולי מכתב נכבדי
כפר קאסם לדוד בן-גוריון מ-0 בינואר 7550 ותשובתו של בן-גוריון
מיכל בן-נפתלי | צייר החיים הפוסט מודרניים – בעקבות טקסט
אוטוביוגרפי של ז'ק דרידה, המופיע כאן בתרגום ראשון
אסף עברון | "חבורה מופשטת", אוצרת: רותם רוף, מוזיאון חיפה
לאמנות
גרילה תרבות – שירי ההפגנות
עורכים: נוית בראל | מתי שמואלוף | רוני הירש
איור: Klone yourself
שירה: גליה אבן-חן | רועי צ'יקי ארד | קרלה בדיליו קורנאדו | נוית
בראל | אלמוג בהר | אור דהאן | רוני הירש | מואיז בן הראש | ענת זכריה | ינאי
ישראלי | צאלה כץ ז"ל | טלי לטוביצקי | עמית מאוטנר | יואן מקקול, גרסה
עברית: יובל בן עמי | טל ניצן | רוני סומק | אסנת סקובלינסקי | יעל פרידמן | רון
קורדונסקי | אהרון שבתאי | יודית שחר | מעין שטרנפלד | מתי שמואלוף
מתוך הגליון:
נעטֹף אֶ ת הַ םלְ חָ מָ ה בְ בַ ד מֶ שי.
ַ ֲַרְך וְ קָ ריר.
שֶ היא תצְ טַ מ ֵרר קצָ ת
בְ ז ְרמֵ י הנָָאה מעֺדנים מאוֹד
ְתְ ג ְַרגֵר כְ חָ תול וְ תצְ נַח נְ רושַ ת אֵ יבָ רים עַ ל הםחָ ה הַ מוֹחָ ה.
נעטֹף אוֹתָ ה בְ דיְקָ נות.ַ
ֹלא נתֵ ן לַןֶ ַרח לָצֵ את מגְ בולות אי-אַ שמָ תֵ נו.
ְכְ שֶ מְסַ טֵם,
נפְ תֹ ר אֶ ת הַ ןוֹדוק ֹו בָ עתוֹן הַ טוֹמי
וְ נַמיחַ אוֹת ֹו עַ ל הַ בְ ליטָ ה הַ מאנֶקֶ ת תַ חַ ת הַ בַ ד.
ֶ ֱ
בד משי, רועי דוידוביץ
הָ ְרגועים הַ מגלָחים, צְ עיפֵ י הַ לינְ סְ טיק הַ חוְ רים
ְ ֺֹשֶ לכֶן, הָ עֲקֵ בים הַ דעים,ַָ
כַםָ ה יָפים הַ םַ בָ טים הַ בוֹהים, ַרגְ לַים שלובוֹת לְ בַ דן לְ יַד שֺ לְ חָ ן וְ ריסיםְָ
אֲרֺ כים,
כַםָ ה יָפָ ה ַאהֲבָ תְ כֶן הַ ןַ בְ לָנית יְשובוֹת יַחַ ד מדפְ ְדפוֹת בְ עתונֵי אָ םָ נות -ֹ
כַםָ ה יָפָ ה כְ ניסַ תְ כֶן מבַ עַ ד לְ ויל ֹון הַ עטיפָ ה שֶ ל הַ דלֶת, מצַ חקקוֹת
אֶ ל הַ חֶ דר הַ סָ פוף,ֶ
מחַ כוֹת עם מגְ בַ עַ ת בַ טָד, מוֹדדוֹת נָ נים בָ עֵ ינַים, מסְ תוֹבְ בוֹת וְ יוֹצְ אוֹתְְ
לְ שָ עָ ה,
מתוך: קפה בורשה, אלן גינסברג, תרגום: עודד פלד
אֵ יזֶה מָ קוֹם יָפֶ ה
צָ ריְך לָבוֹא לְ פֹ ה נַ עַ ם
צָ ריְך שֶ מָבוֹא לְ פֹ ה
אֵ י נַ עַ ם
אֵ יזֶה מָ קוֹם יָפֶ ה
צָ ריְך לְ תָ אֵ ר אוֹתו בְ דטוק
ֹ
עַ נְפֵ י הָ אֵ יקָ לינְ טוס נוֹגְ עים בַ םַ ים
נֹ ה יֵש צֵ ל וְ שָ ם הַ שֶ מֶ ש
עגולים עגולים
צָ ריְך לָבוֹא לְ פֹ ה נַ עַ ם
תפְ שֹט אֶ ת הַ גופטָה שֶ לְ ָך
וְ תקנֹ ץ לַםַ ים
ְ
הַ כוֹבַ ע ישָ אֵ ר זָרוק עַ ל הָ עֵ שֶ ב
אַ תָ ה תשחֶ ה
ְ
נַ ְרנַ ר
מתוך: משירי כנרת, שירה סתיו
"אנו בטוחים בהחלט כי לא היה למדינת ישראל ולא לצ.ה.ל ולא
לשום משרד ממשלתי כל קשר עם מה שאירע בליל ה-29.10.56.
ביחוד הצהרתך ההיסטורית בכנסת, האירה את דרכנו והגדילה
תקוותינו והביאתנו להעריך הערכה מלאה את העמדה שנקטת
בהזמנות זו. מה שעשו הממשלה וכוחות הביטחון, כולל המשטרה
והממשל הצבאי, היה לנו הוכחה חותכת כי אין הפליה במדינה
זו."
"דבר הטבח נשמר בסוד. נסיונות להזכיר אותו בכנסת הוסו בצעקות; דבריה של חברת הכנסת
אסתר וילנסקה מהמפלגה הקומוניסטית נמחקו מהפרוטוקול. ידיעות בעיתונות צונזרו. עדויות
שאספו לטיף דורי, איש מפ"ם, ותופיק טובי, איש מק"י, הסתננו החוצה. דוד בן־גוריון השמיע בכנסת
הודעה פומבית קצרה ב־00 בדצמבר 6550. לא התקיים דיון. הכנסת לא דנה בטבח מעולם."
מתוך: "לכבוד ראש ממשלת ישראל: בשולי מכתב נכבבדי כפר קאסם לדוד בן-גוריון ותשובתו של דוד בן-
גוריון", גדי אלגזי
עַ כְ שָ ו
זוֹרק דיסְ קוס מבָ לָטָ הֵ
קַ ח אֶ ת י ְָדָך לְ ָאחוֹר
כוֵןַ
צְ בֹר תְ נופָ ה
וְ שַ ח ֵרר אוֹתָ הְ
כְ עֵ ץ זַית מעֺעָ רְ
שֶ דחנוֹר השניל ֹוְ
ָאכַל מזֵיתָ יו וְ י ַָרק אֶ ת גַלְ עינָיו
זֶהו
הַ מַח לכַדורים לְ פַ לֵחַ
ַ
מתוך: אוריינטליזם, אסף אבוטבול
ָואֶ חזֶה לְ ֶרגַע מֺ כָרֱ
בְ עוֹד התְ מוֹטטות שֶ ל הַ ְרמוֹןְ
ָואֶ חֹלם בְ קיא, עַ ל ַארמוֹן שֶ לְֱ
צוָֹאה שֶ ַטחֲזיק מַ עֲמָ ד בָ ריק.
מתוך: הגעתי לקצה הממלכה, מתי שמואלוף