החורף הוא כנראה התקופה הפורה ביותר למגזינים, כי הם יורדים עלינו כגשם של צבעוניות, כרומו ועניין. Ms.Useהגליון הראשון והמגרה (גם אינטלקטואלית) של כתב העת המוקדש לאמנות ומיניות יצא לאוויר העולם. מחול, כתב עת חדש לאמנות שנוצר ונכתב על ידי אמנים במחיר השפוי מאד של 12 ₪, נכרך בפעם הראשונה ומנסה להכניס רוח חיים חדשה בעולם האמנות. אלת המסטיק, כתב העת החיפאי לאמנות ממשיך להדפיס ולעסוק בשירה, פרוזה אמנות ומקומיות בגיליון שני. פיקניק המהוקצע הוציא (כבר בסתיו) גיליון ביאנלה המוקדש לאמנות ישראלית . ואנגלמאיר סאטירי, משעשע ובוטה מתמיד ממשיך בסירופ 4 "מדריך פסיכואקטיבי לקורא האלטרנטיבי". קרא עוד
אז שמשון החליט, ושמשון זה אני, אז אם הוא החליט - מה אני אגיד, ללכת לראות איפה המשוררים ממלאים טוטו, כי הטוטו מקדם את הספורט בישראל. בקיצור, חיפשתי בית-קפה עם שם כמו "מפגש פלה", "המקום של בניון", "אצל בנאדו", ובסוף מצאתי מקום כזה, "הנסיך הקטן". קרא עוד
לֹא יָכֹלְתִּי לִבְטֹחַ בַּגְּדֵרוֹת שֶׁמִּחוּץ לְבֵיתִי,
אֲנִי פָּרָנוֹאִיד מִיּוֹם הֻלֶּדֶת לֹא-מוֹלַדְתִּי
וְעַכְשָׁו הִצְלַחְתִּי, אִישׁ זָקֵן כָּלוּא בְּרֹאשִׁי, רָדוּף בְּנִשְׁמָתִי
הֶעָבָר מֵעוֹלָם לֹא עָזַב אוֹתִי
הַאִם זֶה פֶּשַׁע לְהִלָּחֵם עַל מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה שֶׁלִּי?!
שלושים ושלושה שירי זעם אישיים מאוד היונקים מן המציאות החברתית-תרבותית-פוליטית הישראלית-פלסטינית-מזרח תיכונית, נעים לסירוגין בין תזזית ראפֶּרית לניגון מזרחי ענוג ומעודן. קולות חזקים של יאוש ותקווה הבוקעים מנפשו המסויטת, אך המתפעמת לא פחות של משורר אמת, המנסה להגן על זהותו וזיהויו כאנושי. השירים נלחמים בעד עולם אחר, אך מעיזים גם לבקר בתהומות הלא מודע החברתי הקולקטיבי ולחזור מהמסע עם פנינים ואבני חן.
למה אני לא כותב שירי אהבה ישראלים הוא ספר השירים השלישי של מתי שמואלוף, משורר יליד שנת 1972, חבר בתנועת "גרילה תרבות" המאחדת בין יצירה תרבותית לבין מאבקים חברתיים.

