מה חדש
שבועיים לפני ערב "יניקת שירה", בו נערכה הופעה של משוררים ומוזיקאים, הקלטנו את המשתתפים באולפן ההקלטות של הוסטל איילון. את התוצאה אפשר לשמוע כאן: /http://www.myspace.com/shiraivrit קרא עוד
שמשון קורא
אז שמשון החליט, ושמשון זה אני, אז אם הוא החליט - מה אני אגיד, ללכת לראות איפה המשוררים ממלאים טוטו, כי הטוטו מקדם את הספורט בישראל. בקיצור, חיפשתי בית-קפה עם שם כמו "מפגש פלה", "המקום של בניון", "אצל בנאדו", ובסוף מצאתי מקום כזה, "הנסיך הקטן". קרא עוד
מעין 5 מופץ יחד עם מגזין האמנות החדש והרע, עיתון הקולנוע מערבון וספר השירה והמסמכים של נמרוד . קמר, אני רוצה לתייק אותך. 350 עמודים ומאה יוצרים מהחלק הקדמי והנועז של התרבות בישראל
דבר המערכת:
בתחום המאמרים במעין 5 יש מסה מרכזית של רועי רוזן על המימד הגרוטסקי של מבצע עופרת יצוקה שניכר בראש ובראשונה בשם המבצע, דנה פרנק היא ראשונה בסדרה של כותבי מעין שכותבים על שירתם. כיום היא בת 20 ופרסומה הראשון במעין היה כשהיתה בת 15. אורן קקון, אחד המסאים החדשים האמיצים בארץ, במאמר ראשון במעין, שעוסק בבעיות של ספר המאמרים של יגאל שוורץ "הידעת את הארץ שם הלימון פורח", יהושע סימון במאמר על ההזדמנות שבמשבר הכלכלי, וטקסט של חיים נחמן ביאליק על המרכזיות של צבע הדפים בכתבי העת העבריים.
חומוס \ צאלה כץ
אתה מנגב חומוס כפי שמנגבים זיעה
אני מנגבת חומוס כפי שמנגבים דמעות
אוכלים ומוחים
לך הפיתה, לי הבצל
השירים הראשונים במעין 5 הם של נטלי לוין, משוררת ואמנית. אנחנו אוהבים לפתוח את העיתון עם יוצר שזה הפרסום הראשון שלו. כך היה עם צאלה כץ, שלאחרונה פרסמה ספר שירה ראשון "הבי מטא", עם ואן נויין, שהוציאה ספר אצלנו, זהיה קונדוס, והגר רוה. השירים של נטלי לוין, משוררת שמתגוררת כרגע בין ואדי ניסנס להדר בחיפה, מלאי תשוקה, אחד השירים המעניינים הוא "הרשימה" והוא על גבול האמנות הפלסטית, ועם שורות טכנו-ארוטיות כמו "תנגב לי את הדיוידי\ הוא קופץ". נטלי לוין גם מככבת במגזין האמנות החדש החדש והרע במדור אישי של שיחות מיטה, והפעם עם האמן אריאל קליינר, ובעבר פרסמה מאמר מרגש במערבון מפסטיבל הקולנוע בקהיר. ואן נויין, שהוציאה את עין הכמהין בהוצאת מעין שזכה להצלחה גדולה מאוד בביקורות, ואף נבחר על ידי מעריב לאחד משלושים הטקסטים הפואטיים שהכי חשוב לקרוא מאלה שפורסמו אי פעם בשפה העברית, נעה קדימה והשתכללה. כאן היא מתנסה בז'רגון הפקצי, שפת ילדות-האינטרנט, המחליפות אותיות במספרים. זה כנראה השיר הראשון המתפרסם בכתב עת בשפה הזו. אהרן שבתאי, מהכותבים שאנחנו הכי שמחים שרואים בנו את הבית השירי שלהם, פרסם סונטת אי-גיון, שבה לכאורה כל שורה לא מתקשרת לקודמתה, אבל בסופו של דבר הכול מתקשר לחיינו כאן, הנהדרים והמזוויעים. לשבתאי יש גם מאמר מרתק ועקרוני, "על השמחה בשירה", ושני תרגומים, לשירת הרחוב של ריימון קנו הצרפתי ולאנטי-פואטיקה של ניקנור פארה הצ'יליאני, שפותחים את אפשרויות השירה ואת גדר השירה. תרגומים אחרים שמפגישים עולם חדש לקורא ולכותב הישראלי הם של סצינת משוררי הבּיט מאנגליה, שהתרכזו בליברפול. בדרך כלל אנחנו נותנים טעימה מכל משורר, הפעם פרסמנו שישה עשר שירים של המשוררת הצעירה מיכל דר, עם שורות יפהפיות כמו "בשר מכחיל\ ומאדים\ צלחות מעוטרות בחנות של הכול בדולר". מתי שמואלוף, לשעבר עורך "הכיוון מזרח" וקולגה במסגרת גרילה תרבות והאנתולוגיות לצאת ואדומה, פרסם שיר פרודי על אינתיפאדה אשכנזית, מרד גפילטעפיש ממערב אל המזרח שמטופל וממושטר. רינת ק. ראובן בשירים קוויריים רטבטבים בנוסח שעובר בין אשה לגבר עם שורות כמו "הסיגריה היא איבר המין שלי\ אני משתינה את האפר\ אל תוך המאפרה\ ומפספסת". רינת היה\תה מהתורמות\ים של הפנזין הקווירי המצויין "נער אמצע" שעסק בתנועה מאשה לגבר. צאלה כץ ז"ל, עוד בחורה בעלת מיניות מרפררת, מנדבת שני שירים, שמחזקים את מעמדה כאחת המשוררות החשובות ביותר הפעילות פה. דבר שאפשר לראות בהשקה שעשתה בבית הסופר, כשניסתה להשתלט על אחד הערבים שם ובסוף גורשה. עדי לויתן, איש קבוצת השירה "עין שביב 63" ממצפה רמון, שמאורגנת על ידי אילנה שחף, בשיר על מסגר. את לויתן פגשנו בפסטיבל שדה בוקר והתרשמנו מאוד מהייחוד שלו ומהעולם החברתי הנשקף משיריו. רועי צ'יקי ארד עם שיר בשם "כמה המלצות" גם סוגר את מעין 5 עם מחזה באורך מלא, "רפובליקת הנשים השמנות" על מדינה אוטופית בקווקז של נשים שמנות, שהופכת לדיקטטורה מסוייטת. בעיתון האמנות החדש והרע צ'יקי מפרסם טקסט על אמנות מוחלשת, כשהוא מאפיין את הז'אנר ומרכזיותו ומנסה להבין את סיבותיו. מחזה אחר שפרסמנו בעיתון הוא של צחי מלמד. ג'ייסון מוריס, שם ספרותי של כוכב מוכר, פרסם שירים הומוסקסואלים לוהטים ומיוחדים. כרמל רובינשטיין, בפרסום ראשון של שיר סוריאליסטי, שנפתח בשורה האדירה "הבריכה המפוקסלת, המשובצת לורדים זוהרים משתקפת בעינו הימנית". לינה פלאח, אינטלקטואלית דרוזית, ציר מרכזי של חוגי הבוהמה של קפה מסדה בחיפה, גם בפרסום ראשון, בשיר על אמא שלה ועל גברים רופסים. יובל בן עמי, מוזיקאי, סופר ואיש רנסנס מקומי, שמלווה הרבה את פעילות מעין ופעילות גרילה תרבות, מפרסם כמה שירים יפהפיים חרוזים ושקולים עם שורות מבריקות כמו "כלב של אישה בלבוש נזירה\ דיבורה רמת גני נורא". שגיא אלנקוה, שפרסם לאחרונה את ספרו הראשון "קונכיה", פרסם מספר שירים יפהפיים, שיר לדוגמא: "הבדידות היא עץ ככל העצים\ רק שיש לו זנב". ושיר של נוית בראל שהתפרסם גם בזמן הפעולה של גרילה תרבות בפולגת קרית גת. עוד במעין 5, קומיקס של אהד פישוף ופרגמנטים שיריים של האמן פסח סלבוסקי עם שורות כמו "מצאתי עיפרון, אז חיפשתי מישהו לחדד אותו".
אם לאפיין את הגליון בפרספקטיבה קצרה, אפשר להגיד שזה הגליון עם הכי הרבה שירה שמושפעת מסוריאליזם, אולי בעקבות המציאות הישראלית האבסורדית של השנה האחרונה.
בחלק הפרוזה במעין 5 יש סיפור של זהיה קונדוס, על מלחמה מטפורית בין נשיא לבין עכבר עקשן. בועז לביא, שהסיפור שלו ממעין 4 פורסם לפני חודש במצרים, כותב על הקשר בין מובטל לסוסו. הסופר יפתח אשכנזי בסיפור מלא תשוקה ותוגה על מסיבה באיזור כרמיאל, אולי שיר אבל למסיבות הפריפריה הזולות והחרמניות. ועוד סיפורים של המשורר רומן באימבאייב, עודד נעמן והאמנית קרן ציטר וכן פרסום ראשון לסיפור מסע של נטע לירז, שבעבר פרסמנו יצירות גרפיטי שריססה במדרשה לאמנות והושעתה בגינן. כדאי גם לשים לב לכריכה הקדמית של מעין 5, מעטפת המטבעות, של אסף קוריאט, שנקראת "כדור הארץ, השמש והירח", ולכריכה האחורית של נעה צאושו ומרב כהן, שבו נעה חורצת חציל מטוגן במקום לשון, מחווה ליצירות פליקר שובבות שהיו פופולאריות ב-2007.
דבר המערכת:
בתחום המאמרים במעין 5 יש מסה מרכזית של רועי רוזן על המימד הגרוטסקי של מבצע עופרת יצוקה שניכר בראש ובראשונה בשם המבצע, דנה פרנק היא ראשונה בסדרה של כותבי מעין שכותבים על שירתם. כיום היא בת 20 ופרסומה הראשון במעין היה כשהיתה בת 15. אורן קקון, אחד המסאים החדשים האמיצים בארץ, במאמר ראשון במעין, שעוסק בבעיות של ספר המאמרים של יגאל שוורץ "הידעת את הארץ שם הלימון פורח", יהושע סימון במאמר על ההזדמנות שבמשבר הכלכלי, וטקסט של חיים נחמן ביאליק על המרכזיות של צבע הדפים בכתבי העת העבריים.
חומוס \ צאלה כץ
אתה מנגב חומוס כפי שמנגבים זיעה
אני מנגבת חומוס כפי שמנגבים דמעות
אוכלים ומוחים
לך הפיתה, לי הבצל
השירים הראשונים במעין 5 הם של נטלי לוין, משוררת ואמנית. אנחנו אוהבים לפתוח את העיתון עם יוצר שזה הפרסום הראשון שלו. כך היה עם צאלה כץ, שלאחרונה פרסמה ספר שירה ראשון "הבי מטא", עם ואן נויין, שהוציאה ספר אצלנו, זהיה קונדוס, והגר רוה. השירים של נטלי לוין, משוררת שמתגוררת כרגע בין ואדי ניסנס להדר בחיפה, מלאי תשוקה, אחד השירים המעניינים הוא "הרשימה" והוא על גבול האמנות הפלסטית, ועם שורות טכנו-ארוטיות כמו "תנגב לי את הדיוידי\ הוא קופץ". נטלי לוין גם מככבת במגזין האמנות החדש החדש והרע במדור אישי של שיחות מיטה, והפעם עם האמן אריאל קליינר, ובעבר פרסמה מאמר מרגש במערבון מפסטיבל הקולנוע בקהיר. ואן נויין, שהוציאה את עין הכמהין בהוצאת מעין שזכה להצלחה גדולה מאוד בביקורות, ואף נבחר על ידי מעריב לאחד משלושים הטקסטים הפואטיים שהכי חשוב לקרוא מאלה שפורסמו אי פעם בשפה העברית, נעה קדימה והשתכללה. כאן היא מתנסה בז'רגון הפקצי, שפת ילדות-האינטרנט, המחליפות אותיות במספרים. זה כנראה השיר הראשון המתפרסם בכתב עת בשפה הזו. אהרן שבתאי, מהכותבים שאנחנו הכי שמחים שרואים בנו את הבית השירי שלהם, פרסם סונטת אי-גיון, שבה לכאורה כל שורה לא מתקשרת לקודמתה, אבל בסופו של דבר הכול מתקשר לחיינו כאן, הנהדרים והמזוויעים. לשבתאי יש גם מאמר מרתק ועקרוני, "על השמחה בשירה", ושני תרגומים, לשירת הרחוב של ריימון קנו הצרפתי ולאנטי-פואטיקה של ניקנור פארה הצ'יליאני, שפותחים את אפשרויות השירה ואת גדר השירה. תרגומים אחרים שמפגישים עולם חדש לקורא ולכותב הישראלי הם של סצינת משוררי הבּיט מאנגליה, שהתרכזו בליברפול. בדרך כלל אנחנו נותנים טעימה מכל משורר, הפעם פרסמנו שישה עשר שירים של המשוררת הצעירה מיכל דר, עם שורות יפהפיות כמו "בשר מכחיל\ ומאדים\ צלחות מעוטרות בחנות של הכול בדולר". מתי שמואלוף, לשעבר עורך "הכיוון מזרח" וקולגה במסגרת גרילה תרבות והאנתולוגיות לצאת ואדומה, פרסם שיר פרודי על אינתיפאדה אשכנזית, מרד גפילטעפיש ממערב אל המזרח שמטופל וממושטר. רינת ק. ראובן בשירים קוויריים רטבטבים בנוסח שעובר בין אשה לגבר עם שורות כמו "הסיגריה היא איבר המין שלי\ אני משתינה את האפר\ אל תוך המאפרה\ ומפספסת". רינת היה\תה מהתורמות\ים של הפנזין הקווירי המצויין "נער אמצע" שעסק בתנועה מאשה לגבר. צאלה כץ ז"ל, עוד בחורה בעלת מיניות מרפררת, מנדבת שני שירים, שמחזקים את מעמדה כאחת המשוררות החשובות ביותר הפעילות פה. דבר שאפשר לראות בהשקה שעשתה בבית הסופר, כשניסתה להשתלט על אחד הערבים שם ובסוף גורשה. עדי לויתן, איש קבוצת השירה "עין שביב 63" ממצפה רמון, שמאורגנת על ידי אילנה שחף, בשיר על מסגר. את לויתן פגשנו בפסטיבל שדה בוקר והתרשמנו מאוד מהייחוד שלו ומהעולם החברתי הנשקף משיריו. רועי צ'יקי ארד עם שיר בשם "כמה המלצות" גם סוגר את מעין 5 עם מחזה באורך מלא, "רפובליקת הנשים השמנות" על מדינה אוטופית בקווקז של נשים שמנות, שהופכת לדיקטטורה מסוייטת. בעיתון האמנות החדש והרע צ'יקי מפרסם טקסט על אמנות מוחלשת, כשהוא מאפיין את הז'אנר ומרכזיותו ומנסה להבין את סיבותיו. מחזה אחר שפרסמנו בעיתון הוא של צחי מלמד. ג'ייסון מוריס, שם ספרותי של כוכב מוכר, פרסם שירים הומוסקסואלים לוהטים ומיוחדים. כרמל רובינשטיין, בפרסום ראשון של שיר סוריאליסטי, שנפתח בשורה האדירה "הבריכה המפוקסלת, המשובצת לורדים זוהרים משתקפת בעינו הימנית". לינה פלאח, אינטלקטואלית דרוזית, ציר מרכזי של חוגי הבוהמה של קפה מסדה בחיפה, גם בפרסום ראשון, בשיר על אמא שלה ועל גברים רופסים. יובל בן עמי, מוזיקאי, סופר ואיש רנסנס מקומי, שמלווה הרבה את פעילות מעין ופעילות גרילה תרבות, מפרסם כמה שירים יפהפיים חרוזים ושקולים עם שורות מבריקות כמו "כלב של אישה בלבוש נזירה\ דיבורה רמת גני נורא". שגיא אלנקוה, שפרסם לאחרונה את ספרו הראשון "קונכיה", פרסם מספר שירים יפהפיים, שיר לדוגמא: "הבדידות היא עץ ככל העצים\ רק שיש לו זנב". ושיר של נוית בראל שהתפרסם גם בזמן הפעולה של גרילה תרבות בפולגת קרית גת. עוד במעין 5, קומיקס של אהד פישוף ופרגמנטים שיריים של האמן פסח סלבוסקי עם שורות כמו "מצאתי עיפרון, אז חיפשתי מישהו לחדד אותו".
אם לאפיין את הגליון בפרספקטיבה קצרה, אפשר להגיד שזה הגליון עם הכי הרבה שירה שמושפעת מסוריאליזם, אולי בעקבות המציאות הישראלית האבסורדית של השנה האחרונה.
בחלק הפרוזה במעין 5 יש סיפור של זהיה קונדוס, על מלחמה מטפורית בין נשיא לבין עכבר עקשן. בועז לביא, שהסיפור שלו ממעין 4 פורסם לפני חודש במצרים, כותב על הקשר בין מובטל לסוסו. הסופר יפתח אשכנזי בסיפור מלא תשוקה ותוגה על מסיבה באיזור כרמיאל, אולי שיר אבל למסיבות הפריפריה הזולות והחרמניות. ועוד סיפורים של המשורר רומן באימבאייב, עודד נעמן והאמנית קרן ציטר וכן פרסום ראשון לסיפור מסע של נטע לירז, שבעבר פרסמנו יצירות גרפיטי שריססה במדרשה לאמנות והושעתה בגינן. כדאי גם לשים לב לכריכה הקדמית של מעין 5, מעטפת המטבעות, של אסף קוריאט, שנקראת "כדור הארץ, השמש והירח", ולכריכה האחורית של נעה צאושו ומרב כהן, שבו נעה חורצת חציל מטוגן במקום לשון, מחווה ליצירות פליקר שובבות שהיו פופולאריות ב-2007.