מה חדש
שבועיים לפני ערב "יניקת שירה", בו נערכה הופעה של משוררים ומוזיקאים, הקלטנו את המשתתפים באולפן ההקלטות של הוסטל איילון. את התוצאה אפשר לשמוע כאן: /http://www.myspace.com/shiraivrit קרא עוד
שמשון קורא
אז שמשון החליט, ושמשון זה אני, אז אם הוא החליט - מה אני אגיד, ללכת לראות איפה המשוררים ממלאים טוטו, כי הטוטו מקדם את הספורט בישראל. בקיצור, חיפשתי בית-קפה עם שם כמו "מפגש פלה", "המקום של בניון", "אצל בנאדו", ובסוף מצאתי מקום כזה, "הנסיך הקטן". קרא עוד
MFM זה עיתון (או פנזין, לא משנה) שיוצא כמעט אחת לחודש. העיתון מצולם בזירוקס ומכיל כל מיני דברים. כותבים בו שבעה אנשים באופן כמעט קבוע (אוראל רייך, אורי קריסטל, רוני כהן, נטע דרור, יהונדב גילת, עדי שמשי ואורן פרי הר) ועוד כעשרים נוספים שכותבים מדי פעם. יש בו קומיקס, כתבות, בדיחות מפגרות, שירי דיכאון, מודעות מוזרות ועוד שטויות. בכללי זה אמור להיות יענו הומור שחור וגיחצי גיחצי, קקי פיפי, כשמדי פעם מסתנן גם משהו רציני (לא רציני בקטע של "חשוב", אלא סתם דבר שהוא לא בדיחה). לכל עיתון מצורף דיסק מקורי של הלייבל Ze Behavana Records.
MFM, גיליון 17
אוגוסט 2008
עותקים: 100
40 עמודים
A5
משתתפים: אולה סבצ'וק, אוראל רייך, אורי פינק, איתמר ויינר (ספארק או), אמיתי סנדי (הסנביץ'), ארבל יפהר, אריאל ויסמן, אריה ווהל, בועז קדמן, גיא דהן, גיל לביא, דור סער (דוגי), אסף עדן (רייסקינדר), זאב אנגלמאיר, טדי גולדנברג, טל רחמן (המבאס), יהונדב גילת (המחסל), יוני פזי (גודגד), יוסי וייס, יפעת גדות, ליאור אשכנזי (קיין), מירב שאול, מרט בלצר, נגה רויך, ע' עורך ז', עודד ונגר (דדידובי), עיינה ארדל, עמית כהן (פטר), שלי ברקי, רוגל אלפר (נוודי האוכף), רון קציר, רותו מודן, תום פורט.
תוכן: "רוסיה – מאפיה = ק.ג.ב." - משהו שאיזה מישהו תולה על עצים בירושלים; "למשה אמרה" – מכתב אהבה אתיופי; "MFM יקר" – מכתב שנאה של טדי; "הנה" – בקשה מפגרת של עורך עיתון תל אביבי גדול; "בס"ד" – מכתב התנצלות/כיסוי תחת; "עכברי השואה" – קומיקס לפי סיפור אמיתי; "טל ויוחאי – והמת החי…" – בדיחה; "אהבה ראשונה" – מעזבונו של אנגלמאיר; "שאלון אישיות של מדינת מנסוטה"; "גילוי דעת לתושבי השכונה – על אשר אהבו" – לדיירי שכונת רסקו יש יותר מדי זמן פנוי; קטעים מאלבום תמונות שנמצא בזבל; "הסיפור שלא נגמר" – קומיקס; "שלושה רווקים ועוד רווק אחד" – קומיקס; "הוא לא זקוק לרחמים" – הוא לא; "שעשועים"; "אשה זה כמו פאזל" – קומיקס קרש; "אשת נשיא המדינה ואשת ראש הממשלה במסיבת הפיג'מות הפרועה!" – קומיקס; "אלברט איינשטין אבי תורת היחסות" – שישה כושים גמרו לאלברט על הפנים; "מדיום הילרית" – מודעה; קומיקס של רותו מודן; "המקלידן גבר" – תסכית משפט; "מחכה לנכד שיבוא" –קומיקס פסימי; "מחכה למוות שיבוא" – קומיקס אופטימי; "מתי כבר אלוהים יזיין אותם" – איור לשיר של נוודי האוכף; "לא משנה כמה תנוחות תחליפי" – מודעה + קופונים (שווה!); "שניצל ובני" – קומיקס; "זה סיפור על יצור חמוד שחי בתוך מערה קסומה!" – קומיקס; "להלן המשפטים" – פשוט אימרו לא, יעני; "כוכב נולד" – קומיקס; "הרפתקאות של בן אדם מבוגר" – מכיל גסויות; "זה זין זה" – זה מה שתום עשה בצבא; "איזה כיף שגיל לא בבית" – קומיקס; "הפעמון" – קומיקס שצוחק על הצופר, אבל אף אחד לא ישים לב לזה; "כמה עובדות מוזרות עליך, על אלוהים… ועל אמא שלך" – קומיקס הסברה; "אנשים שלא באים לאוגנדה" – קומיקס; פרסומת לחוברת "מצחיקבה"; פרסומות סמויות לחוברות "יזיזים מצוירים ו"פטאימו"; "בואו להיות אלופים!" – פרסומת למג'יק; "קומיקס רגיש על רגשות" – קומיקס רגיש על רגשות; "מגוון תנוחות עם הברווז געגע"; "ויקטור צוי" – ביוגרפיה; "שואת הכוס" – מחווה מרגשת לג'וני ריאן; "חברי המערכת"; "אף אחד לא אוהב אותי או את מה שאני עושה" - ציור של אוראל; קולאז'ים וקומיקסים קצרים מאת גיל וטדי ועוד.
דיסק: ללא שם. אוסף כפול בעריכת אולה סבצ'וק. עיצוב עטיפה: אולה סבצ'וק.
פרגמנט: "המשיב: אני בן אדם חולה. אל תתחילו איתי, אינעל אבו ראבקום עארס, אין לי עצבים בשבילכם, בשביל העוונתה שלכם. מספיק אני סובל בחיים האלה. אם תתקרב אלי את אמא שלך אני אזיין, בחוץ או בפנים. אני אראה לכם מאיפה משתין הדג. אינעל ראבקום עארס. אין לי עצבים. כוס אמקום עארס. כוס אוכתקום כל האורות שלכם. כל פליט שואה נהיה לי לא יודע מה" (מתוך "המקלידן גבר", עמ' 14).
MFM, גיליון 17
אוגוסט 2008
עותקים: 100
40 עמודים
A5
משתתפים: אולה סבצ'וק, אוראל רייך, אורי פינק, איתמר ויינר (ספארק או), אמיתי סנדי (הסנביץ'), ארבל יפהר, אריאל ויסמן, אריה ווהל, בועז קדמן, גיא דהן, גיל לביא, דור סער (דוגי), אסף עדן (רייסקינדר), זאב אנגלמאיר, טדי גולדנברג, טל רחמן (המבאס), יהונדב גילת (המחסל), יוני פזי (גודגד), יוסי וייס, יפעת גדות, ליאור אשכנזי (קיין), מירב שאול, מרט בלצר, נגה רויך, ע' עורך ז', עודד ונגר (דדידובי), עיינה ארדל, עמית כהן (פטר), שלי ברקי, רוגל אלפר (נוודי האוכף), רון קציר, רותו מודן, תום פורט.
תוכן: "רוסיה – מאפיה = ק.ג.ב." - משהו שאיזה מישהו תולה על עצים בירושלים; "למשה אמרה" – מכתב אהבה אתיופי; "MFM יקר" – מכתב שנאה של טדי; "הנה" – בקשה מפגרת של עורך עיתון תל אביבי גדול; "בס"ד" – מכתב התנצלות/כיסוי תחת; "עכברי השואה" – קומיקס לפי סיפור אמיתי; "טל ויוחאי – והמת החי…" – בדיחה; "אהבה ראשונה" – מעזבונו של אנגלמאיר; "שאלון אישיות של מדינת מנסוטה"; "גילוי דעת לתושבי השכונה – על אשר אהבו" – לדיירי שכונת רסקו יש יותר מדי זמן פנוי; קטעים מאלבום תמונות שנמצא בזבל; "הסיפור שלא נגמר" – קומיקס; "שלושה רווקים ועוד רווק אחד" – קומיקס; "הוא לא זקוק לרחמים" – הוא לא; "שעשועים"; "אשה זה כמו פאזל" – קומיקס קרש; "אשת נשיא המדינה ואשת ראש הממשלה במסיבת הפיג'מות הפרועה!" – קומיקס; "אלברט איינשטין אבי תורת היחסות" – שישה כושים גמרו לאלברט על הפנים; "מדיום הילרית" – מודעה; קומיקס של רותו מודן; "המקלידן גבר" – תסכית משפט; "מחכה לנכד שיבוא" –קומיקס פסימי; "מחכה למוות שיבוא" – קומיקס אופטימי; "מתי כבר אלוהים יזיין אותם" – איור לשיר של נוודי האוכף; "לא משנה כמה תנוחות תחליפי" – מודעה + קופונים (שווה!); "שניצל ובני" – קומיקס; "זה סיפור על יצור חמוד שחי בתוך מערה קסומה!" – קומיקס; "להלן המשפטים" – פשוט אימרו לא, יעני; "כוכב נולד" – קומיקס; "הרפתקאות של בן אדם מבוגר" – מכיל גסויות; "זה זין זה" – זה מה שתום עשה בצבא; "איזה כיף שגיל לא בבית" – קומיקס; "הפעמון" – קומיקס שצוחק על הצופר, אבל אף אחד לא ישים לב לזה; "כמה עובדות מוזרות עליך, על אלוהים… ועל אמא שלך" – קומיקס הסברה; "אנשים שלא באים לאוגנדה" – קומיקס; פרסומת לחוברת "מצחיקבה"; פרסומות סמויות לחוברות "יזיזים מצוירים ו"פטאימו"; "בואו להיות אלופים!" – פרסומת למג'יק; "קומיקס רגיש על רגשות" – קומיקס רגיש על רגשות; "מגוון תנוחות עם הברווז געגע"; "ויקטור צוי" – ביוגרפיה; "שואת הכוס" – מחווה מרגשת לג'וני ריאן; "חברי המערכת"; "אף אחד לא אוהב אותי או את מה שאני עושה" - ציור של אוראל; קולאז'ים וקומיקסים קצרים מאת גיל וטדי ועוד.
דיסק: ללא שם. אוסף כפול בעריכת אולה סבצ'וק. עיצוב עטיפה: אולה סבצ'וק.
פרגמנט: "המשיב: אני בן אדם חולה. אל תתחילו איתי, אינעל אבו ראבקום עארס, אין לי עצבים בשבילכם, בשביל העוונתה שלכם. מספיק אני סובל בחיים האלה. אם תתקרב אלי את אמא שלך אני אזיין, בחוץ או בפנים. אני אראה לכם מאיפה משתין הדג. אינעל ראבקום עארס. אין לי עצבים. כוס אמקום עארס. כוס אוכתקום כל האורות שלכם. כל פליט שואה נהיה לי לא יודע מה" (מתוך "המקלידן גבר", עמ' 14).