מה חדש
שבועיים לפני ערב "יניקת שירה", בו נערכה הופעה של משוררים ומוזיקאים, הקלטנו את המשתתפים באולפן ההקלטות של הוסטל איילון. את התוצאה אפשר לשמוע כאן: /http://www.myspace.com/shiraivrit קרא עוד
שמשון קורא
אז שמשון החליט, ושמשון זה אני, אז אם הוא החליט - מה אני אגיד, ללכת לראות איפה המשוררים ממלאים טוטו, כי הטוטו מקדם את הספורט בישראל. בקיצור, חיפשתי בית-קפה עם שם כמו "מפגש פלה", "המקום של בניון", "אצל בנאדו", ובסוף מצאתי מקום כזה, "הנסיך הקטן". קרא עוד
שירון המהפכה – שירת האוהלים
איסוף: יודית שחר, רוני הירש, יערה שחורי, אפרת מישורי, אורי אנזנברג, יהושע סימון, ניר נאדר, מתי שמואלוף, רועי צ'יקי ארד, רונן אידלמןהוצאת מעיין
מחיר: 20.0 ש"ח
במאמץ מהיר ומשותף של כתבי-העת "דקה", "מעין", "גרילה תרבות", "אתגר" ו"ערב-רב" – שעומדים גם מאחורי אסופת השירה "אדומה – אנתולוגיה לשירה מעמדית" שיצאה ב-1 במאי 2007 – הודפסו כ-6,000 עותקים של חוברת 'שירון המהפכה', שנאספו, נערכו ונדפסו בזריזות מירבית. 1,000 גיליונות ימכרו במחיר סמלי של 20 ₪ בחנויות ספרים (אך לא ברשתות הספרים) והשאר יפוזרו בהפגנות, במאהלים מקריית שמונה ועד אילת.
לדברי מוציאו לאור "שירון המהפכה בא להעניק רוח גבית לדור החדש שדרש לא עוד הפרטות והפרדות". באסופה משתתפים 99 משוררים, אמנים ומתרגמים, מוכרים ולא מוכרים, אנשי ערי האוהלים ואנשי בתי קבע, שמתכתבים, בוראים ומציגים את המציאות החברתית הישראלית החדשה מזוויות רבות. השירים מגיעים מכיוונים שונים: עמיר לב פוגש את אהרון שבתאי. סיגל בן יאיר את יודית שחר; ארז ביטון ומאיר ויזלטיר; האמנית הדס קידר את טל ניצן; ראג'י באטחיש ותאמר מסאלחה. ועוד.
מתוך המבוא ל"שירון המהפכה – שירת האוהלים":
ב-14 ביולי 2011 אחזה האש שניצתה בקהיר ותוניס בצמרות עצי הפיקוס של שדרות רוטשילד, והוציאה את אזרחי ישראל לרחובות הראשיים – מקריית שמונה ועד אילת, מחולון ועד נצרת.
דור ששנים ארוכות הרכין ראש מול מדיניות ה'הפרט ומשול' ומצא את המימוש העצמי שלו בתור לשדרוג הסלולר, קם בוקר אחד, השליך מאחור את ההפרדות המוכרות ודרש את שמגיע לו. במושבות האוהלים, דרך שלטי קרטון עליהם משורבטת סיסמה מחורזת בטוש, קיבלנו חזרה את האזרחות שלנו – לא עוד פירורי זכויות שניתנות כצדקה מידי השלטון, אלא דרישה פשוטה ומהדהדת לצדק חברתי שיכלול את כולם, ערבים ויהודים, פועלים ובני מעמד הביניים.
רפובליקת האוהלים היא ניסיון נועז להקים במקום האומלל והיפהפה שבו אנו חיים אומה של אזרחיות ואזרחים שנפגשים ומשוחחים, מקשיבים ושרים, מתווכחים ודורשים. מה רוצים האנשים ברחובות, שואלים שוב ושוב הפרשנים ומלחכי הפנכה של המשטר בחשש. התשובה הפשוטה מטרידה אותם, נראית להם כבלתי אפשרית: אנחנו רוצים לחיות בארץ שלא שעושקת את כל הנקרה על דרכה, לחיות בשוויון ובשלום. שירון המהפכה שלפניכם מנסה לתת דחיפה נוספת למהלך שמתחולל מול עינינו.
בשנים האחרונות, נלחמה השירה לקדם מאבקים חברתיים ברחבי הארץ. יחד עם צאת אדומה יצאו לצעוד ברחובות תל אביב פועלי בניין ופועלות חקלאות והשנה העמידו העובדים הסוציאליים את המאבק למען צדק חברתי בראש סדר היום הציבורי. החלום התגשם והוא מתוק. מעבר להישגי המחאה, השינוי האמיתי הוא בכך שנברא כאן דור חדש שאיבד את הפחד.
'שירון המהפכה' הוא צעקת ה'די!' של אמניות, צלמות ומשוררות, אך גם שאגת השמחה והצחוק.
תחי רפובליקת האוהלים!
לדברי מוציאו לאור "שירון המהפכה בא להעניק רוח גבית לדור החדש שדרש לא עוד הפרטות והפרדות". באסופה משתתפים 99 משוררים, אמנים ומתרגמים, מוכרים ולא מוכרים, אנשי ערי האוהלים ואנשי בתי קבע, שמתכתבים, בוראים ומציגים את המציאות החברתית הישראלית החדשה מזוויות רבות. השירים מגיעים מכיוונים שונים: עמיר לב פוגש את אהרון שבתאי. סיגל בן יאיר את יודית שחר; ארז ביטון ומאיר ויזלטיר; האמנית הדס קידר את טל ניצן; ראג'י באטחיש ותאמר מסאלחה. ועוד.
מתוך המבוא ל"שירון המהפכה – שירת האוהלים":
ב-14 ביולי 2011 אחזה האש שניצתה בקהיר ותוניס בצמרות עצי הפיקוס של שדרות רוטשילד, והוציאה את אזרחי ישראל לרחובות הראשיים – מקריית שמונה ועד אילת, מחולון ועד נצרת.
דור ששנים ארוכות הרכין ראש מול מדיניות ה'הפרט ומשול' ומצא את המימוש העצמי שלו בתור לשדרוג הסלולר, קם בוקר אחד, השליך מאחור את ההפרדות המוכרות ודרש את שמגיע לו. במושבות האוהלים, דרך שלטי קרטון עליהם משורבטת סיסמה מחורזת בטוש, קיבלנו חזרה את האזרחות שלנו – לא עוד פירורי זכויות שניתנות כצדקה מידי השלטון, אלא דרישה פשוטה ומהדהדת לצדק חברתי שיכלול את כולם, ערבים ויהודים, פועלים ובני מעמד הביניים.
רפובליקת האוהלים היא ניסיון נועז להקים במקום האומלל והיפהפה שבו אנו חיים אומה של אזרחיות ואזרחים שנפגשים ומשוחחים, מקשיבים ושרים, מתווכחים ודורשים. מה רוצים האנשים ברחובות, שואלים שוב ושוב הפרשנים ומלחכי הפנכה של המשטר בחשש. התשובה הפשוטה מטרידה אותם, נראית להם כבלתי אפשרית: אנחנו רוצים לחיות בארץ שלא שעושקת את כל הנקרה על דרכה, לחיות בשוויון ובשלום. שירון המהפכה שלפניכם מנסה לתת דחיפה נוספת למהלך שמתחולל מול עינינו.
בשנים האחרונות, נלחמה השירה לקדם מאבקים חברתיים ברחבי הארץ. יחד עם צאת אדומה יצאו לצעוד ברחובות תל אביב פועלי בניין ופועלות חקלאות והשנה העמידו העובדים הסוציאליים את המאבק למען צדק חברתי בראש סדר היום הציבורי. החלום התגשם והוא מתוק. מעבר להישגי המחאה, השינוי האמיתי הוא בכך שנברא כאן דור חדש שאיבד את הפחד.
'שירון המהפכה' הוא צעקת ה'די!' של אמניות, צלמות ומשוררות, אך גם שאגת השמחה והצחוק.
תחי רפובליקת האוהלים!